נטו

הכלל מגיע מסעיף 17 לפקודת מס הכנסה: הוצאה שהוצאתם כדי לייצר הכנסה מותרת בניכוי. אין רשימה סגורה. השאלה היא תמיד אם יש להוצאה קשר אמיתי לעסק, והאם תוכלו להוכיח אותו. הוצאה פרטית לא תוכר גם אם יש עליה חשבונית, והוצאה עסקית לא תוכר אם אין עליה אסמכתא.

כמה זה שווה? הוצאה מוכרת מורידה את הרווח, אז החיסכון הוא בגובה שיעור המס השולי שלכם - בין 10% ל-47% - ועוד ביטוח לאומי ומס בריאות על אותו שקל. ככה נראים 20,000 ₪ של הוצאות ששכחתם לדווח:

בלי אסמכתא אין הוצאה

• חשבונית מס על שם העסק - חובה כדי לנכות מע"מ.
• קבלה - מספיקה למס הכנסה.
• סריקה או צילום - מקובלים, אבל שמרו גם את המקור כשאפשר.
• פירוט כרטיס אשראי - גיבוי, לא תחליף לקבלה.

הרגל של חמש שניות - לצלם את הקבלה באפליקציה ברגע הקנייה - חוסך ערב שלם של חיפושים בסוף השנה. רוצים לראות מה הוצאה נוספת עושה לנטו שלכם? הכניסו אותה למחשבון.

טלפון שמשמש גם ללקוחות וגם לקבוצת הוואטסאפ המשפחתית הוא הוצאה מעורבת, ולכן מוכר חלקית. וזה המצב אצל כמעט כולם.

• חשבון חודשי, טלפון משולב: 50% מוכרים למס הכנסה, ו-2/3 מהמע"מ.
• קו עסקי נפרד שלא משמש לשום דבר פרטי: 100%. בפועל זה נדיר, והנטל להוכיח את זה עליכם.
• רכישת המכשיר: סמארטפון נחשב מחשב לעניין פחת - 33% בשנה, כלומר שלוש שנים - באותו חלק יחסי של 50%.
• טלפון קווי בבית, כשהעסק פועל מהבית: יש לו נוסחה נפרדת בתקנות שתלויה בגובה החשבון השנתי. כאן שווה לשאול את רואה החשבון.
• אינטרנט ביתי: 50% על קו משותף, 100% על קו ייעודי לעסק (פירוט בפרק העבודה מהבית).

דוגמה: אייפון ב-6,000 ₪ וחשבון של 200 ₪ בחודש. מהמכשיר מוכרים 3,000 ₪ (50%), שנפרסים כפחת של 990 ₪ בשנה. מהחשבון מוכרים 100 ₪ בחודש, כלומר 1,200 ₪ בשנה. ביחד 2,190 ₪ בשנה, רק מהטלפון.

ציוד שמחזיק כמה שנים לא נרשם כהוצאה בשנה שבה קניתם אותו. העלות מתפרסת על פני אורך החיים שלו, וזה הפחת. השיטה היא קו ישר: עלות × שיעור הפחת × חודשי השימוש באותה שנה ÷ 12.

מחשב נייד ב-8,000 ₪

קניתם ביולי? בשנה הראשונה מקבלים רק 6/12 מהפחת השנתי. בספטמבר - 4/12.

מה נכנס לקטגוריית "מחשב"

המחשב עצמו, מסך, מקלדת ועכבר שנקנו בנפרד, שדרוגים כמו זיכרון או כרטיס גרפי, מדפסת, סורק ודיסק חיצוני. ההבדל בקטגוריה מורגש: מדפסת ב-3,000 ₪ מוכרת ב-990 ₪ בשנה (33%), וכיסא ארגונומי באותו מחיר רק ב-210 ₪, כי ריהוט מופחת ב-7%.

רישיון מול מנוי

רישיון תוכנה שקונים פעם אחת מופחת ב-33%. מנוי חודשי או שנתי - Adobe, Microsoft 365, Canva, שירותי ענן, אחסון אתר ודומיין, Zoom, Monday, Mailchimp - הוא הוצאה שוטפת שמוכרת מיד, 100% אם השימוש עסקי בלבד. שימוש מעורב, למשל כשהעסק פועל מהבית, מוכר באופן יחסי.

ציוד קטן

עכבר, כבלים ומתאמים, אוזניות, טונר ונייר נרשמים כהוצאה שוטפת מיידית, בלי פחת. יש סף מחיר שמתחתיו מותר לעשות את זה, והוא מתעדכן - אז בדקו את הסכום של השנה לפני שאתם רושמים פריט יקר יותר כהוצאה מיידית. הטעות ההפוכה נפוצה לא פחות: לרשום מחשב שלם כהוצאה בשנה אחת במקום לפרוס אותו. ואם קניתם ציוד לפני שנתיים ולא דרשתם עליו פחת, דברו עם רואה החשבון על תיקון.

לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), עצמאי מקבל הכרה בסכום הגבוה מבין שניים:

• 45% מכלל הוצאות הרכב - בלי קשר לכמה נסעתם בפועל לעבודה.
• כל ההוצאות פחות שווי השימוש ברכב - עדיף רק כששווי השימוש נמוך מ-55% מההוצאות.

רוב העצמאים פשוט מקבלים 45%, מסל אחד שכולל הכל: דלק ושמנים, ביטוח חובה ומקיף, טסט, טיפולים ותיקונים, חניה, כבישי אגרה, שטיפות, פחת על הרכב (15% בשנה) או דמי ליסינג. הרבה עצמאים מוותרים כי "רכב זה מסובך" - וזה בדיוק הסעיף שלא כדאי לוותר עליו:

בשיעור מס שולי של 35%, זה חיסכון של כ-8,568 ₪ בשנה.

מע"מ: שיעור אחר לגמרי

לעוסק מורשה, ניכוי המע"מ על הוצאות הרכב לא צמוד ל-45%. אם עיקר השימוש ברכב עסקי, מנכים 2/3 מהמע"מ. אם עיקר השימוש פרטי - רבע בלבד. דוגמה: מתוך 1,000 ₪ דלק, כ-153 ₪ הם מע"מ (18%). מקבלים בחזרה 2/3, כלומר כ-102 ₪, והשאר - כ-898 ₪, כולל המע"מ שלא נוכה - נכנס לסל ה-45% של מס הכנסה.

מתי מקבלים 100%

רק כשהרכב לא משמש לשום צורך פרטי - למשל משאית הובלה או רכב שירות שנשאר בחצרי העסק אחרי שעות העבודה. הנטל להוכיח את זה עליכם.

שווי שימוש ורכב ירוק

שווי שימוש הוא ההטבה שנזקפת כהכנסה למי שמקבל רכב צמוד - שכיר, או בעל שליטה שהחברה שלו מעמידה לו רכב. הוא 2.48% ממחיר המחירון של הרכב כחדש, לכל חודש: רכב של 200,000 ₪ מוסיף 4,960 ₪ בחודש להכנסה החייבת. מחיר המחירון מוגבל לתקרה שמתעדכנת מדי שנה - ב-2026 היא 596,860 ₪, כך שגם רכב יקר יותר נחשב לפי הסכום הזה. לרכב ירוק יש הפחתה חודשית (2026):

אותו רכב של 200,000 ₪, אם הוא חשמלי: 4,960 - 1,380 = 3,580 ₪ בחודש. בחברה בע"מ המודל הפוך: החברה מנכה 100% מהוצאות הרכב, ועליכם כעובדים נזקף שווי שימוש. איך עושים את החשבון שם - במדריך ההוצאות לחברה בע"מ.

אם הבית הוא גם המשרד, חלק מהוצאות הדירה מוכרות. הבסיס הוא חלוקה לפי שטח: חדר עבודה של 15 מ"ר בדירה של 100 מ"ר = 15% מההוצאות המשותפות. בפועל מקובל לייחס לעסק עד כ-25% מההוצאות המעורבות, ושיעור כזה בדרך כלל עובר בלי שאלות. 40% או 50% כבר מזמינים בדיקה, אלא אם באמת חצי מהדירה היא משרד.

• חשמל, ארנונה, מים, ועד בית, ביטוח דירה: לפי יחס השטח, בדרך כלל 20%-25%.
• אינטרנט: קו ייעודי לעסק - 100%. קו משותף - 50%, ומי שהעבודה שלו תלויה בחיבור מהיר ורציף (מפתחים, מעצבים) יכול להצדיק יותר.
• ריבית משכנתא, לבעלי דירה: 80% מהריבית, כפול החלק היחסי של חדר העבודה. כמעט אף אחד לא דורש את זה.
• ריהוט וציוד לחדר העבודה: שולחן, כיסא, מדפים ותאורה מוכרים כשהם משמשים את העסק - דרך פחת אם הם יקרים.
• ארנונה עסקית: בחלק מהרשויות אפשר לסווג חלק מהנכס כעסק. זה עלול לייקר את הארנונה, אבל מפשט את ההכרה. שווה לעשות חשבון.

ומה עם שכר הדירה?

תיאורטית, אפשר לדרוש את החלק היחסי משכר הדירה. בפועל זה כמעט לא קורה: בעל הדירה צריך לדווח על החלק העסקי כהכנסה, ורוב המשכירים נהנים מפטור על שכר דירה למגורים ולא ירצו לסבך אותו. הצלחתם להגיע להסכמה? ההכרה לפי יחס השטח.

חשבון מהיר: חדר עבודה שהוא רבע מהדירה

בשיעור מס שולי של 35%, זה כ-4,795 ₪ בשנה. מה צריך כדי לדרוש: פינת עבודה ברורה וקבועה (לא חייב חדר סגור), חוזה שכירות או נסח טאבו שמראים את שטח הדירה, מדידה של שטח העבודה, וכל החשבונות. טבלה שנתית עם ההוצאות והחלק שדרשתם חוסכת ויכוחים בשומה.

הקו המנחה של מס הכנסה: מוכרת השתלמות ששומרת על הרמה המקצועית הקיימת - עדכון ידע, כלים חדשים, רענון בתחום שבו אתם כבר עובדים. לא מוכרים לימודים שמקנים מקצוע חדש או קפיצת מדרגה מהותית.

מה כן מוכר

• כנסים, ימי עיון וסדנאות בתחום: דמי הרשמה, נסיעות, לינה בכנס רב-יומי וארוחות במסגרת הכנס.
• קורס שמעדכן אתכם בתחום: מתכנת שלומד שפה חדשה, מעצבת שלומדת תוכנה חדשה, עורכת דין בהשתלמות על חקיקה חדשה.
• קורסים אונליין (Udemy, Coursera, קורסים ישראליים) - באותם כללים בדיוק כמו קורס פרונטלי.
• ספרות מקצועית, מנויים לכתבי עת ולאתרים מקצועיים, וובינרים.
• השתלמויות שאתם מממנים לעובדים - כולל לינה ואירוח, בגבולות הסביר.

הלכת ורד פרי הרחיבה את הגבול: לימוד שהידע הנרכש בו לא מתנתק מהמקצוע של הנישום - יוכר. כל עוד יש רצף בין מה שאתם עושים היום למה שאתם לומדים, הסיכוי טוב.

מה לא מוכר

• תואר ראשון, שני או שלישי - גם כשהוא קשור ישירות לעבודה. מתכנת שלומד מדעי המחשב לא יקבל הכרה, כי בעיני מס הכנסה זו רכישת "הון אנושי" חדש.
• מקצוע חדש: רואה חשבון שלומד משפטים, שיפוצניק שלומד עיצוב פנים.
• קורסים בלי קשר לעבודה: קורס בישול לגרפיקאי, יוגה "נגד לחץ", שפה שלא קשורה לעבודה.

האזור האפור

קורס ניהול לבעל עסק שגדל ומעסיק עובדים - סביר שיוכר. MBA לפרילנסר שעובד לבד - פחות. כנס בחו"ל מוכר, אבל רק ימי הכנס: טסתם לשלושה ימי כנס והוספתם יומיים של חופשה? מתוך 8,000 ₪ תדרשו רק את החלק של ימי הכנס, נגיד 5,000 ₪. שמרו את תוכנית הכנס, אישור השתתפות וקבלות, ובמקרה גבולי כתבו לעצמכם ולרואה החשבון שתי שורות על הקשר לעבודה.

את כל הכללים של קרן ההשתלמות והפנסיה ריכזנו במדריך הפנסיה לעצמאים.

לא כי הן מסובכות - פשוט כי לא חושבים עליהן כעל "עסקיות". עברו על הרשימה:

• 52% מדמי הביטוח הלאומי: 52% מדמי הביטוח הלאומי שעצמאי משלם (בלי מס הבריאות) מוכרים כהוצאה, וזה מגיע בקלות לאלפי שקלים בשנה. איך זה מחושב.
• ביטוחים: אחריות מקצועית וביטוח ציוד עסקי - 100%. אובדן כושר עבודה - מוכר עד תקרה. ביטוח בריאות פרטי - לא.
• כיבוד קל במשרד: קפה, תה, עוגיות ומים - 80% למס הכנסה. ארוחות עם לקוחות במסעדה הן סיפור אחר: ככלל הן לא מוכרות, אז אל תניחו שה-80% חל גם עליהן.
• מתנות: ללקוחות ולספקים - עד 240 ₪ לאדם לשנה. לעובדים לרגל חגים ואירועים - בסכום סביר.
• ביגוד מקצועי: רק מה שנדרש ספציפית לעבודה - חלוק, סרבל, נעלי בטיחות, מדים. בגדים שאפשר ללבוש ביום-יום לא נכנסים.
• חובות אבודים: לקוח שלא שילם ואין סיכוי סביר לגבות - אפשר לרשום כהוצאה, אם תוכיחו שניסיתם לגבות.
• עמלות וריביות: עמלות בנק בחשבון העסקי, סליקת אשראי, דמי ניהול חשבון וריבית על הלוואות עסקיות.
• שירותים מקצועיים: רואה חשבון, עורך דין לענייני העסק, יועץ עסקי, מעצב, מתכנת.
• שיווק: פרסום בגוגל ובמטא, אתר, SEO, כרטיסי ביקור, שילוט ומיתוג, צילום מוצרים - 100%.
• תוכנות ומנויים: הנהלת חשבונות, Google Workspace, Canva, Dropbox, Asana - הוצאה שוטפת שמוכרת מיד.

עסק זעיר: 30% בלי קבלות

מחזור שנתי של עד 122,833 ₪? אפשר לבחור במסלול עוסק זעיר ולנכות 30% מהמחזור כהוצאה נורמטיבית, בלי לאסוף קבלות בכלל. זה משתלם כשההוצאות האמיתיות נמוכות מ-30% מהמחזור - למשל פרילנסר שעובד מהבית בלי הוצאות גדולות. מתי זה כדאי ומתי לא.